אורות גבוהים – עד מתי ? / עמי ברעם עמותת התקשרות זוגית מחברים קצוות בבית

כל אדם שחזר בתשובה יוכל לספר בהתרגשות ובפאתוס על חווית ההארה שהוא חווה בשנים הראשונות של התשובה. פתאום כל החיים נראים כבעלי משמעות נשגבת, כל מעשה קטן מעניק לנו תחושת התעלות וכל התקדמות יוצרת התרחבות הלב. ההתרגשות בימי השבת לאחר הדלקת הנרות, ההתרגשות בתפילות, גילוי שנראה כי הנשמה חיכתה לו שנים רבות.

עלינו לדעת שהשלב הזה הוא רק השלב הראשון בדרך ארוכה ומורכבת. לדרך הזו קוראים "לחזור בתשובה". ולא, היא לא קורית ברגע היחיד בו החלטנו לקבל על עצמנו עול תורה ומצוות, אלא זוהי דרך מתמשכת. דרך בה נלך עד סוף חיינו, כל יום נבחר בה מחדש, ובכל יום נקבל אתגרים חדשים.

אנחנו בגרסא הטובה ביותר שלנו

"חזרה בתשובה" היא תהליך תנודתי מטלטל עם הרבה השלכות על כל חיינו. הן מבחינת היחסים עם המשפחה הקרובה והמורחבת ,הזוגיות, ההורות, העבודה אזור המגורים ועוד. הדרך הזו תגרום לנו להכיר את הנפש שלנו עמוק פנימה, לחדד את המידות שלנו, את הראיה שלנו בעיני עצמנו ובעיני הזולת ולבנות את עצמנו בגרסא טובה יותר שלנו. אם נעשה אותה בצורה נכונה ומושכלת.

בשלב הראשון של התהליך נרגיש עוצמה סוחפת של רוחניות, מעיין דרייב ומנוע שרוצה רק רוח, לימוד, אור עצום, הכל מרגש ומפעים, ואפילו נהיה מלאים ברצון עז להראות לכולם את צדקת הדרך בה בחרנו. אנחנו נשקיע את רוב הזמן שלנו בלימוד, בתפילות וננסה בכל מאודנו להתמזג עם החברה החדשה אליה נרצה להשתייך. הניסיונות הללו יכללו שינויים במראה החיצוני שלנו ושל כל משפחתנו, לא תמיד מתוך רצונם, אלא פשוט מכורח המציאות ומתוך הרצון שלנו "להשפיע" על כל סביבתנו את כמויות האור הגדול שאנחנו מלאים בו.

מסירות נפש במינון נכון

יש בזה משום מסירות נפש.
הרצון להיות חלק עמוק ובלתי נפרד מתוך הקודש, אך מצד שני עלינו להיות בטוחים שכל זה לא מגיע על חשבון הזולת. בשלב הראשון של התשובה, נשקיע מאמץ אדיר בעבודה הרוחנית נראה שרוב הפעמים זה יבוא על חשבון מיעוט השקעה בענייני הפרנסה ועניינים נוספים. מה שיוביל במהירות לבעיות קשות בחזיתות האחרות של החיים – שלום בית, פרנסה, חינוך ילדים, אושר, אמונה, הכול הופך ונהיה רעוע כאשר בעל הבית עצמו לא מאוזן.

אצל זוגות מעורבים חילוניים ודתיים החיים הם קרב הישרדות יומיומי. שהרוח והקדושה אמורים להוסיף להם טעם משובח ומעמיק, אך אם הם באים על חשבון כל השאר – הם פשוט לא יחזיקו מעמד. ואף יהרסו כל חלקה טובה שכבר נבנתה. אותו בעל תשובה שינסה להחזיר את כולם בתשובה, שבטוח שכל האמת נמצאת רק אצלו, שמתלהב יתר על המידה ולא מתייחס לסביבתו הקרובה או הרחוקה, מתחיל להתנזר, מתחיל להרגיש נעלה מכולם, יישאר לבסוף בודד ומלא ספקות וכאב, שהרי האורות הגבוהים לא נותרים לנצח.

אורות וכלים

כחלק מהשמירה על האור עלינו ליצור כלים ראויים לאחסן אותו, שהרי אור ללא כלים יתנדף ויישארו ממנו רק רסיסים. הכלי הבסיסי והראשון – ענווה, העובדה שגילינו אור גדול לא אומרת שכולם חיים בחושך. המחשבה שמצאנו אמת (לדעתנו) לא מעידה בהכרח על כך שכולם חיים בשקר. מלבד הענווה אנו נדרשים לתת כבוד לתהליך, ולאפשר לו לקחת את הזמן שנדרש לו. לא המהירות וההתקדמות הם העיקר, אלא האיזון וההתבססות, הכנת בסיס יציב בנפש לנו ולכל המשפחה. לאט ובעדינות. לא לשכוח להביט החוצה, אל המשפחה שלנו, אל הילדים, אל הזוגיות, לבדוק את הדופק כל הזמן, לראות איך התהליך עבורם, איך הם מקבלים את השינוי ואת כל תהליך התשובה.

הכלי החשוב ביותר הוא להתייעץ ולשתף את מי שאנחנו חשובים לו. לא להיות לבד בכל זה אלא למצוא אנשים שעוברים או עברו את אותו תהליך ולשאול ולשתף אותם בכל מה שאנחנו עוברים.