כל זוג שמתחתן, מאמין באדם שמולו. שניהם עומדים תחת חופה בשמחה ובאמונה שהכל יהיה בסדר. אנחנו קוראים לזה – התקופה הרומנטית. הכל צבוע בצבעים של אושר ושל עתיד נהדר, ויש תקוות גדולות לחיים משותפים ביחד. ואז החיים מתדפקים בדלת. בני הזוג מתחילים להתמודד עם כלכלה משותפת, עם קריירה שדורשת איזון, עם הריון שמשנה את גוף האישה, את הצרכים שלנו כזוג, מתחילים לפגוש את המוכנות להיות משפחה, להיות הורים ולגדל בנאדם נוסף בחיקנו. אז מה עושים כשהכל נראה אבוד כל כך מהר?

מרומנטיקה למאבק

מהר מאד מתוך השלב הרומנטי אנחנו נושאים את עצמנו כזוג לשלב המאבק. שלב המאבק הוא שלב "גיל ההתבגרות" של המערכת הזוגית. וכמו גיל התבגרות רגיל של כל בני הנוער – השלב הזה הוא שלב בריא וחשוב, שאם יודעים לעבור אותו, מצליחים לבנות בסיס יציב משותף לכל השנים שיבואו.

תרצו לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית"?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם:

כך מתוך השלב הרומנטי בו היינו "פנים אל פנים" רוב הזמן, באהבה ובמסירות החזקנו ידיים בחופה, אנחנו מוצאים את עצמנו נישאים אל מצב הפוך – גב אל גב. הרגעים היפים והרומנטיים שהיו לא מזמן לא מצליחים להחזיק את השאלות הקשות ואת כל מה שעדיין לא נמצא במשותף, אנחנו מתרסקים. ואז מנסים לחיות אחד ליד השנייה, מנסים להתקרב בתוך כאוס של אמוציות, כעסים, ומחלוקות כשכל אחד מושך לכיוון שלו ובטוח בצדקת דרכו.

פנים אל פנים גב אל גב

אז איך אנחנו חוזרים להיות במצב קרוב של פנים אל פנים? אנחנו מנסים לבנות עבורנו מרחב משותף. במרחב הזה נוכל לייצר "יחד" שהוא שלם בפני עצמו. המרחב המשותף הזה בנוי ממקבץ של איכויות שאנחנו נוטעים בו. בעיקר מתקשורת, התנהלות תקינה ומתחשבת, זמן משותף זוגי, סבלנות, אהבה, יחסים אינטימיים מקרבים ועוד. המרחב המשותף הוא מטען – הוא הכח שלנו. באמצע או בסוף היום אנחנו מגיעים אליו, נטענים ויוצאים שוב לאוויר העולם להתמודד עם אתגרי החיים.

לעיתים, כאשר שלב המאבק עדיין בשיאו אחד מבני הזוג לא מוכן לעשות את העבודה הדרושה לשם יצירת אותו מרחב, יש כאלה שנמצאים עדיין בכעס ובהאשמה ולא מוכנים "לתת" מעצמם אל תוך המרחב המשותף. הם מאמינים לסיפורי הנפרדות שהביקורת או השיפוטיות מספרים להם, ולא מסוגלים להימצא במקום של נתינה לשם אהבה. כשסיטואציה כזו קורית – רק אחד נוטל את הנטל על כתפיו, זה כבד וקשה. ומייצר מצב מורכב.

המטרה – אהבה

כאשר אנו נמצאים בסיטואציה מורכבת כזו ואנחנו כן מעוניינים לעשות את העבודה הנדרשת כדי להגיע לשלב הבא – התמזגות, אהבה, יחד משותף, אנו נדרשים לראות את הסיטואציה במבט העליון שלה. עלינו לא להסתכל על הכאוס שקורה כאן ועכשיו, אל בן הזוג הכועס, אל בת הזוג המאשימה, או זו שלא מעוניינת להתאמץ מספיק לדעתנו, אלא עלינו להביט במבט חודר ומתמיד אל עבר המטרה – אהבה.

תרצו לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית"?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם:

באמצעות רגישות גבוהה וסבלנות. אנחנו נוכל להאמין שבן הזוג אכן מאד רוצה בשינוי המבורך, ומבקש גם הוא את אותה המטרה, אך הוא כלוא בתפיסות שלו, בדפוסי ההתנהגות שלו ובפרשנות שלו וקשה לו לסלוח, ברגעים הללו. בצומת הזו כאשר אנו נדרשים להחליט אם אנחנו רוצים "להזין" את הדרמה, ולמצוא סיבות נוספות להאשמה, שיפוטיות או מחלוקת, או שמא אנחנו רוצים להמשיך ולזרוע אור בתוך הסיטואציה.

הדרך להכחיד את החושך היא לא באמצעות מלחמה, אלא באמצעות הוספת אור. אם אנחנו נמשיך להיות שמש – אנחנו נמיס בסוף את קשיות העורף, את ההתנגדות, ואת החסימה של בן הזוג לעבר הביחד המשותף והאהבה המיוחלת.

תרצו לשמוע עוד על תכנית "התקשרות זוגית"?

השאירו פרטים ונחזור בהקדם: