לאחרונה נשמעים סיפורים רבים על זוגות שעד לא מזמן חיו כזוג חרדי או דתי לאומי לכל דבר, אך ביום מן הימים החליטו הבעל או האישה להודות בזה שהם כבר לא חרדים, לא מאמינים, לא שומרים, כמו שנראה או כמו שמצופה מהם.
כאשר הזוג איננו נשוי אז הבעיה יחסית פתירה וההחלטה קלה יותר, אך עבור זוג נשוי המנהל משפחה וילדים, מדובר באתגר משמעותי ביותר. יציבות המשפחה מתערערת והזוגיות עומדת תלויה בין ארץ לשמים.  אם הזוג לא יזכה להדרכה, הדרך לפירוק המשפחה תהיה קרובה מתמיד.

תהליך של חזרה בשאלה בדרך כלל לא קורה בן לילה, ואנשים שמחליטים "לפרוק עול" סובלים מימים ולילות של חיבוטי נפש קשים מנשוא, בעיקר אם הם נשואים ובעלי משפחות . ההחלטה לרוב איטית ומלאת תהיות, שיקולים, מצפון וחרדות. בדרך כלל כשאחד מבני הזוג מחליט להודות בכך שהוא "כבר לא מאמין בבורא עולם בדרך שבה האמין בו עד כה", או כשהוא מחליט שאיננו מסוגל לשמור את המצוות כפי שהיה רגיל עד כה, המחשבות הראשונות שעוברות בראש הן "האם אשתי תקבל אותי כך? האם לא אהרוס את חייה? הרי בחתונה היינו שווים בדעותינו פחות או יותר, ובשאיפותינו, האם לא תחוש ששיקרתי לה? שכל השנים הללו היו לריק ולהבל?" כמובן שלאחר מכן מגיעות התהיות הרבות, האם נוכל להמשיך ולנהל כך משפחה? או שניאלץ להתגרש?  איך נחנך את הילדים שלנו? היכן נגור ? האם נשרוד?

האם יש לזוגיות כזו בה אחד מבני הזוג חוזר בשאלה – סיכוי לשרוד?

בהנחה שבין בני הזוג עדיין קיימת אהבה ואמון בסיסי הוא עדיין חלק מהמשוואה, ניתן ואפשרי לעשות את התהליך המאתגר הזה ואף לצאת ממנו נשכרים. שכן בסוף התהליך תהיה שם אהבה שאינה תלויה בדבר, וזוהי משאלת לב של זוגות רבים באשר הם.

ראשית כל עלינו להכיר בעובדה שלבן הזוג או בת הזוג שלנו ישנה זכות הבחירה. אנו לא שולטים במוחו ובליבו, ואין לנו את היכולת לשנות אותו או לשלוט בו. כאשר אנו משחררים את מקום השליטה יש מקום לכאב להיות. תחושת הנטישה היא תחושה לא פשוטה שניתן לעבד אותה בעזרת מטפלים מוסמכים שמתמחים בעניינים של זוגות מעורבים חילונים ודתיים, של יציאה בשאלה וכדומה.

השלב הבא הוא לנסות לייצר הכלה למצב, הכלה דו כיוונית. זה שנשאר באמונתו ובתורתו יש להעריך אותו על כך, לכבד אותו ולתת לו את מקומו הראוי לו, וגם זה שפרש יש לו מקום, עלינו לכבד את דרכו ולהכיל את המצב ואת הבחירה שלו. הבסיס האנושי שבנו לא משתנה אם אנו שומרי מצוות או לא. עבודת המידות שלנו נותרת בעינה. הכבוד הבסיסי שעלינו לרחוש לבן הזוג שלנו איננו קשור בהיותו שומר מצוות או חילוני. חלק נכבד מאותה הכלה, היא התובנה הבסיסית שעלינו להבין ולקבל את העובדה כמוגמרת – המצב השתנה. שום דבר לא יחזור להיות כשהיה. עלינו לחשב מסלול מחדש.  זה איננו אסון, אנשים חוו וחווים משברי חיים עצומים ומצליחים לשרוד אותם ולהיבנות מהם, כאשר מוצאים וסוללים ביחד את המסלול הנכון, המחושב, המכיל והנזהר ובונים ערוץ תקשורת אמין ובטוח.

הצלחות קטנות וגבולות גזרה

לאחר שקיבלנו את העובדה המוגמרת שהמצב השתנה, ולאחר שהבנו לחלוטין שנוכל להתפתח גם כזוג וגם כיחידים מהמצב הזה – נלמד לדבר, לשוחח על הדברים וליהנות מכל הצלחה קטנה. מכל שיח פורה של ביחד, מכל ליבון בנחת של סוגיה, מכל התקדמות קטנה. מאלו נשאב את הכוח להתמודדויות הבאות שעוד יהיו. כמו בכל משפחה אחרת.

אנחנו בעמותת התקשרות זוגית מחברים קצוות בבית, מצאנו שאחד הכלים המשמעותיים ביותר לניהול מושכל של זוגות מעורבים דתיים וחילוניים הוא – כלי הגבולות.

בתחילת התהליך, אחר שהסכמנו יחד שאנו מעוניינים להישאר בזוגיות ושאנו מקבלים את השינוי ומעוניינים לתווך אותו לילדינו בצורה נעימה ומתקבלת על הדעת, עלינו ללבן יחד ולקבוע בעזרת אנשי מקצוע את גבולות הגזרה שלנו. אם לאחד מבני הזוג חשוב להמשיך לשמור על נושא טהרת המשפחה – יש לכבד את זה. אם לשנייה חשוב מאד לגור בקרבת הקהילה – צריך לבדוק מה אפשר לעשות והיכן אפשר להתגורר על מנת שגם היא תמצא את מקומה. העיקרון המנחה הוא – להתקרב כמה שיותר. הפערים גם ככה גדלים מעצמם והרצון להיות עבור השני ולסייע לו בתהליך שנכפה עליו, הוא זה שמותיר את חותמו בלבכם, והוא המאפשר לצמוח מתוך הניסיון הזה.

לא עליכם המלאכה לגמור

לעיתים כשהמשא כבד, והמסע נראה ארוך, יש צורך לחלוק עם אנשים ונשים שנמצאים גם הם בתהליך כזה או שעברו אותו כמוכם ויצאו מחוזקים. אל תהססו לחפש חברים לדרך, אתם לא לבד.

אנחנו בעמותת התקשרות זוגית חווים כל יום מספר זוגות מעורבים דתיים וחילוניים ורואים אותם מצליחים להתנהל בזוגיות אוהבת ומשפחה שמחה. אנחנו מודעים לכך שישנם זוגות אחרים שקרסו או שלא הצליחו אך מאמינים שכשאר יש רצון משותף, תקשורת בריאה פתוחה וכנה, וגבולות גזרה ברורים ששני בני הזוג מכבדים אותם, הדרך מתבהרת והזוג מצליח לברוא זוגיות חדשה ובריאה.

גם הילדים מקבלים את המצב בהשלמה וברוגע כאשר הם רואים את ההורים שלהם מתאמצים האחד על כבודו של השני ובאים לקראת. זהו ערך מוסף ייחודי שיהיה לילדים שלכם כאשר גם הם במסלול החיים שלהם פתאום ייחשפו לאתגרים, ודברים לא יקרו כפי הצפוי – להם יהיו את הכלים להתמודד, את היכולת לראות את הדברים אחרת ולמנף אותם לטובתם.

רוצים להעמיק בנושא עוד? כנסו לקבוצה הסגורה בפייס בין קודש לחול זוגות דתילונים ביחד
עמי ברעם מייסד עמותת התקשרות